בסייד                                                                                                                                               

Hebrew

הלכה א

עבר הירדן    במקומות שכבשום ישראל בכיבוש ראשון של עולי מצרים, מדרבנן אסור לעבוד שם בשנת השביעית וכמו”כ פירותיה קדושים קדושת שביעית, אבל אין עליהם איסור ספיחין, ולכן אף שאנו מסתפקים  במקומות שבארץ ישראל  משום שיש איסור של ספיחין, אבל בעבר הירדן מותר לאכול אפילו את הירקות מכיון שאין שם איסור ספיחין^[1]. ונוהג בעבר הירדן  חיוב ביעור וקדושת שביעית אפילו בקרקע של נכרי^[2].

הלכה ב

עבר הירדן הוא המקום שהירדן משמש לו כגבול וכיום גם הירדן של זמנינו הוא מספיק בשביל לשמש גבול מהצפון  שיוצא מהבנייס נחשב הכל כירדן בשביל שנחשיב את כל מה שמעבר לו כעבר הירדן. וגבול האחרון לדרום הוא ים המלח, אמנם ים המלח אי אפשר להסתמך בזמנינו על סוף ים המלח היות שיתכן שים המלח היה גדול יותר והתייבש בחלקו וביוסיפון כתוב שהיה עד צוער וכיום כפר צוער הוא כמה ק”מ דרומית מזרחית לים המלח ומוכח שהתייבש הרבה^[3].  

^[1] רמב”ם פ”ד הכ”ח

^[2] סדר השביעית  להחזו”א.

^[3] שבות יצחק  פ”ז אות ב