בסייד                                                                                                                                               

Hebrew

הלכה א

עבר הירדן נכלל בו המקומות שכבשוהו עולי מצרים, ומקומות שלא כבשום עולי מצרים, ודינם חלוק, המקומות שכבשום עולי מצרים הרי הם כארץ ישראל לכל דבר, מלבד מה שאין בהם איסור ספיחין בשביעית. אבל המקומות שלא כבשום עולי מצרים אין נוהג בהם שביעית בכלל  ומ”מ חייבים  הם במעשרות.  מה הם המקומות שכבשום עולי מצרים הם   החלק של עמון ומואב שנכבשו ע”י סיחון  ואחר כך ע”י בני ישראל, ארץ עוג  שהיא ארץ הבשן,  והגלעד.  והכיבוש של עולי מצרים הגיע עד החרמון, ובתורה כתוב מנחל ארנון עד  הר חרמון הכולל בתוכו ארץ סיחון גלעד יעזר ועוג. המקומות שלא כבשום עולי מצרים הוא ארץ  מואב  שלא נכבשה ע”י סיחון, וכן ארץ   עמון שלא נכבשה ע”י סיחון ומקומות הללו דינם שחייבים בתרו”מ אבל אין להם קדושת שביעית  וחייבים בהם מעשר עני. וכמו”כ ארץ מצרים ושנער היא בבל אין בהם  קדושת שביעית וחייבים במעשרות^[1].

הלכה ב

כדי לדעת את המקומות הללו כיום יש הרבה דעות, ובספר משנת יוסף^[2]  צייר את המפה לפי דעות  האחרונים שחקרו את ענין הגבול, והיוצא בזה שנחל ארנון שהוא תחילת מקום שכבשום עולי מצרים בעבר הירדן הוא  נמצא מול אמצע ים המלח של זמנינו^[3], מעלה 36  לצד מזרח, והבשן והגלעד מתחיל מנחל יבוק^[4] שהוא מתחיל נגד שכם, (כנגדו בעבר הירדן)  למזרח  עד לפני מעלה 37 ומגיע לכיוון צפון, עד תרנגולא,   ומשמאל לתרנגולא גם כבשום עולי מצרים. ומתחת לכיבוש עולי מצרים דהיינו מתחת לנגד אמצע ים המלח שהוא בירדן אין קדושת שביעית ורק יש בהם חיוב מעשרות.

^[1] רמב”ם הלכה כו כז

^[2] פ”ו משנה א

^[3]  בספר מראה הגבול מפרט איך נקראים המקומות בזמנינו וכתב דכיום נקרא נחל ארנון, ‘ואדי מוג’יב’  המים שבו זורמים לכיוון ים המלח  ועל שפת נחל ארנון נמצא היום חירבת ערעיר וזה מתאים לערוער אשר על שפת נחלק ארנון לידו מרחק 5 ק”מ  מערבה על כביש מספר 35 ישוב דבן שהוא דיבון גד,  

^[4] נחל יבוק מפריד בין ארץ מואב  (שנכבש ע”י סיחון)  לבשן  ובספר מראה הגבול שנקרא היום נחל זרקא  ותחילת הנחל מגיע מהעיר זרקא  95 ק”מ ומגיע עד לירדן. ונחלק יבוק שבוא העביר יעקב את משפחות ומשם נסע  לסוכות ומשם נסע לשכם והיינו ממש מול שכם.  ויש שם מקום שנקרא דיר עלה, הוא סוכות.