בסייד                                                                                                                                               

                                                                                                                   הלכה א

בטו בשבט נהגו  לומר תפילה  להצלחת האתרוג לחג הסוכות, כמו”כ כתב בן  איש חי בספרו לשון חכמים שיתפללו שיצליחו הגפנים.  וזה לשונו, ויהי רצון מלפניך וכו’ שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פירותיהם בריבוי שמנים וטובים.  ותברך את הגפנים שיוציאו ענבים הרבה שמנים וטובים כדי שיהיה היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצות קדוש ומצות הבדלה בשבתות וימים טובים ויתקים בנו ובכל אחינו מקרא שכתוב לך אכול בשמחך לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים יהיו לרצון אמרי פי והגיון וגו’. ע”כ התפילה^[1].

הלכה ב

 ובשנת השביעית  יש להתפלל  ולכוון על שמשומרי השמיטה ירבה הברכה בענביהם, כדי שעם ישראל יוכל לקחת את הפירות בהיתר ולא באיסור. וישמרו את היין מהפסד ומסחורה.  ותתקיים מצות פירות השמיטה כדת וכדין, אבל אם ירבו הפירות אצל מי שאינו שומר שמיטה הרי זה מכשלה תחת ידם ותחת ידי הקונים, הן מצד הסחורה והן מצד השמירה מהפסד, ולכן יתפלל מעומק הלב על ששומרי שמיטה יהיה גפנם מבורך וירבו הענבים אצלם, כי מהם לא יצא תקלה והברכה תבוא על ידם לעם ישראל כולו. ושיזכו כולם לשמור שמיטה ועי”ז יחול עליהם תפילת עם ישראל לברכה והצלחה.

^[1] לשון חכמים חלק א סימן לו.