וידר	Dec 5, 2023, 2:58 AM
to me

Translate to English

סימן כד – דיני הסקה והבערת עצים קודם השבת

הלכה א

הנחת תנור  של שמן או מים שמחמם ע”י המים או השמן נמצא בו, כגון רדיאטור  האם יש בו גזירה שמא יחתה, אם יש בו עכשיו שמן או מים שעדין לא התחממו כל כך שייך בו איסור של שמא יחתה ורק אם הגיע לידי חום  שהיד סולדת בו אם כן כבר התחמם לא שייך בו גזירה שמא יחתה כיון שהוא מבושל כל צרכו. כתב בשו”ת שבט הלוי[1] שאם יש בו כפתור העשוי להגדיל ולהוריד את החום יש בו חשש של  שמא יחתה כי יעוד לחימום הוא כמו אכילה ויש בו חשש של שמא יחתה, אמנם דעת הגריש”א זצ”ל[2] שבכל מידי שהוא אינו אכילה אין בו חשש של שמא יחתה. אמנם אם הוא לרחיצה נחשב כמו אכילה ויש בו גם חשש של שמא יחתה. ולכן אם מחמם מים לרחיצה יש בו  חשש של שמא יחתה ויש בו איסור שהייה[3]. אם הוא בשביל שריפת חמץ אבל לא בשביל הנאה לא מוזכר בשום מקום שיש לו להזהר שיהיה מודלק ברוב החמץ ומשמע שמותר בכל ענין[4].

הלכה ב

וכמו”כ מדורה מעצים  אין בה חשש של שמא יחתה גם אם לא לא הובערה כולה אלא רק הצית את האור בענין  שהשלהבת עולה מאליה בלי סיוע עצים אחרים,  שבמקרה זה אין בו חשש של שמא יחתה[5], וכמו”כ  כיום יש שעושים צלי ע”ג גחלים ומבעירים את הגחלים אפילו יתנו עליהם את הבשר קודם החשיכה כשהבשר יהיה מבושל לגמרי (לדעת הסובר שמותר להשהות כאשר מבושל כל צרכו),  אבל הגחלים לא הובערו, צריך שיהיה השלהבת עולה מאליה,  ואז אין חשש על הגחלים עצמם.

הלכה ג

כאשר הם פחמים יש אומרים שאין בהם חשש אלא אפילו לא אחז האור אל אכל שהו כבר מות רמפני שהם דולקים והולכים.

הלכה ד

ואם המדורה של זפת או נפט וגפרית או קשה אפילו לא אחז בהם האש אלא כל שהו מותר  ומ”מ  כל שמותר  להשהתם יש להזהר שלא לישב סמוך לזנבות האודים  שמא יגע בהם לקרבם  אצל המדורה  אבל דעת הא”ר שלא חוששים לזה ומותר אפילו סמוך למדורה או תהור אם לא בדבר שצריך עיון רב או לקרות כנגדה שאז יש לחשוש שמא יטה[6]  

 הלכה ה

אם  הניח בדרך שיש איסור   אסור להנות בה  בשבת אפילו הודלקה אחר כך לגמרי משום שכל שעבר על דברי חז”ל אסור להנות עד מוצאי שבת[7].

[1] ח”ט סי’ נא 

[2] שבות יצחק שהייה וחזרה  פי”ג אות ב

[3] שם  אות א

[4] ובחוט השני ח”ב פכ”ו הסתפק בזה.  אבל משמעות הדברים שאינו חייב משום שרק בצרכי גוף יש בו חשש אבל לא חששו משום השריפת חמץ וביותר שהרי צריך לבטל את החמץ ולהפקירו קודם.

[5] שו”ע רנה סעיף א  ומזה משמע כדברי שבט הלוי הנ”ל שיש חשש של שמא יחתה גם בחימום שהרי התם יש חשש רק שאין חשש כאשר השלהבת עולה מאליה אבל מצד עצמה הרי זה בכלל החשש של שמא יחתה ואין חילוק בין חימום לבין בישול לאכילה.

[6] מ”ב רנה סק”ז

[7] שו”ע סעיף א ובמ”ב סק”ה.