בסייד

Hebrew

הלכה לא

כאשר מניחים  את הקדרה על גבי הבלעך או על גבי  גחלים (בזמן שהיו עושים כן)  יש בזה דעות שאוסרות  ולא מפני איסור שהייה אלא מפני איסור הטמנה,  מכיון שהטמנה שאסורה בדבר המוסיף הבל בערב שבת גזירה שמא יטמין ברמץ ויבוא לידי חיתוי,  הוא לא רק   בהטמנה גמורה אלא יש דעות שאוסרות אפילו הטמנה מצד אחד, כלומר כאשר מונחת הקדרה ע”ג הגחלים או ע”ג בלעך חם, הרי זה נחשב כמו הטמנה, ולכן כל ההיתר לדעה זו הוא רק כאשר יניח ע”ג  מתקן של ברזל גבוה שאינו נוגע בגחלים. וזהו דעת המחבר אבל הרמ”א מביא יש אומרים שכל שאין מכוסה  למעלה אין זו הטמנה גמורה.  וכן המנהג בקהילות אשכנז. אמנם לדעת המחבר אסור שינגע למטה בגחלים^[1]. 

הלכה לב

אמנם  מה מיקרי  הטמנה האם כאשר נותן ע”ג הבלעך חשיב ליה הטמנה יש מקום לומר שהטמנה הוה רק כאשר הדבר מקיף קצת ומכניס אותו לתוכו כמו הטמנה בגחלים ממש, אבל אם אינו מוטמן  בגחלים כגון בבלעך שהוא מונח ע”ג הפח ואין כאן איזה דבר שמוטמן בו אינו דרך הטמנה ולא יהיה נחשב כהטמנה, ובשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל מביאים שבפח מונח ע”ג האש אינה נחשבת כהטמנה. אמנם בשם  מרן הגריי”ק זצ”ל^[2] שהיה מחמיר בזה^[3]. עכ”פ  אם מכסים את הסיר בדבר שמתחמם  מהאש והפח כגון מה שהיו קורים לזה כרית לטשונט בזה אם מכסה את הרוב ודאי שהוה ליה כמו הטמנה לא מבעיא לשיטת המחבר שהטמנה מן הצד חשיבא הטמנה אלא גם לפי שיטת הרמ”א נחשב הוא כמו כולו כיון שלמעלה מכוסה ומכסה את רוב הקדרה^[4].

^[1] סימן רנג סעיף  א בסופו ובמ”ב ס”ק מו.

^[2] והיה נוהג להניח איזה מטבעות על גבי הבלעך ועל זה היה מניח את הקדרה וממילא אינו הטמנה במקצת כדי להחמיר את דעת המחבר.

^[3] וכן מוכרח מדברי הביאור הלכה  רנח (ד”ה שאין שהנחת קדרה ע”ג המיחם נחשבת כמו הטמנה במקצת.

^[4] וכן מבואר מהמב רנז ס”ק מג בשם החיי אדם ח”ב כלל כ סעיף כב שאם הוא יותר מרוב הוה ליה הטמנה, אמנם בשם הגרשז”א והגריש”א שאינו נחשב הטמנה גם אם היה רוב ואם היה מגולה שליש נחשב כבר הטמנה במקצת שלדעת הרמ”א הרי זה מותר.