בסייד

Hebrew

הלכה יב

מהו נקרא מבושל  שיהיה מותר להניח על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה, בגמרא נחלקו בזה והובא בשו”ע שני הדעות, דעה ראשונה שצריך שיהיה מצטמק ורע לו אבל אם הוא מצטמק וטוב לו או פחות מזה יש איסור של שמא יחתה, ומשום זה לדעה זו לא שייך להעמיד בכלל לשהות את התבשיל באינה גרופה וקטומה, אבל יש אומרים שמובא בשו”ע שכל שנתבשל אפילו כמאכל בן דרוסאי אין חשש של שמא יחתה וכל מה שחוששים לשמא יחתה הוא בדבר שלא הגיע אפילו למאכל בן דרוסאי^[1].

הלכה יג

כמה הוא כמאכל בן דרוסאי יש אומרים שהוא חצי בישול ויש אומרים שליש בישול, והשו”ע סתם שהו אחצי בישול ובמקום הדחק אפשר  דיש להקל^[2]. ואיך משערינן  החזו”א^[3] כתב שהוא לפי זמן הבישול משעה שהמים מתחממים כשיעור מאכל בן דרוסאי כמה זמן לוקח לו להתבשל לגמרי וחצי בישול הוא חצי מהזמן ושליש בישול הוא שליש מהזמן.  ואם חזינן להדיא שהוא אינו ראוי אחרי  חצי זמן נחשב שלא הגיע למאכל בן דרוסאי^[4].

הלכה יד

נהגו להקל כדעת הסוברים שמספיק מאכל בן דרוסאי כדי שלא יבואו לחתות, והביאור הלכה כתב שלכתחילה יש להזהר בזה ולסלקו קום מן האש ואם אירע שנתאחר ובאו אורחים קודם שקיעת החמה והצרך לבשל בשבילם יכלו להעמיד אף שלא יתבשל עד השקיעה אלא חצי בישול ויניחנו עד שגימר בשולו ומותר לסלק  אותו  בלילה  גם כשאינו גרוף וקטום כי כל החשש שיש לחשוש שכאשר מונח על גחלים שמא מגדיל את האש אבל כשאינו עומד על גחלים אלא על פטפוט אין חשש^[5]. ודעת החזו”א שאפשר להקל לכתחילה^[6].  וכתב להקל בהגיע למאכל בן דרוסאי וכ”כ  שיש להקל גם כמצטמק ויפה.

^[1] שו”ע רנג סעיף א

^[2] מ”ב ס”ק לח.

^[3] לז ו

^[4] הגר”ש וואזנר זצ”ל

^[5] ביאור הלכה (ד”ה ונהגו)

^[6] חזו”א או”ח לז סק”ג   ס”ק ו