Rav Chaim Vidor – September 13 – Shemitah Halachas-Hebrew
September 13, 2022Rav Chaim Vidor – September 15 – Shemitah Halachas-Hebrew
September 15, 2022Rav Chaim Vidor – September 14 – Shemitah Halachas-Hebrew
| וידר | 3:24 AM (11 hours ago) |  | |
| to me |
בסייד
הלכה א
כבר הובא לעיל שלדעת המחבר צריך שיהיה בית דין חשוב שיש בכוחו להפקיע ממון,[1] ובפשטות צריך שיהיו שלשתם חשובים ואי אפשר לצרף מי שאינו דיין להחשיבו לבית דין חשוב, וכך משמעות דברי המחבר, ובזמן הזה כתב הב”י כל בית דין חשוב בדורו כותבין פרוזבול דכל בית דין חשוב בדורו ראוי להפקיע ממון דיפתח בדורו כשמואל בדורו, וכזאת כתב בספר התרומות[2] ולכן צריך שיהיו שלשתם דיינים שקבלו אותה עיר אותם עליהם, אבל דיין שיבוא מעיר אחרת ואינו מקובל בכאן אינו יכול לעשות פרוזבול אפילו שהוא דיין חשוב במקומו. ואם הלוה אינו מאותה עיר, גם אותו מקום שהמחום רבים לא מועיל כי לגבי הלוה איננו מקובל ולא המחה אותם עליו[3]. והחכמת אדם כתב שכך הוא דעת רוב הפוסקים[4]. אמנם הרמ”א כתב שנראה שיש להקל בזמן הזה[5] אמנם ההולכים אחרי פסק המחבר יש להחמיר בזה מאוד, והמבי”ט ביטל כמה פרוזבולים משום שלא היה בבית דין חשוב[6]. ואפילו מי שמוכן לשמט את חובתיו בכ”ז מצוה עליו לעשות פרוזבול[7]. ואם אינו יכול ולא מוצא מי שיעשה לו פרוזבול, העצה הוא לעשות הארכת זמן ואין הלוה יכול לעכב[8].
הלכה ב
אם ראש הבית דין הוא גדול בחשיבותו בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל שזה מספיק שיהיה נקרא בית דין חשוב, גם כאשר השניים אינם חשובים ושכן משמע מלשון הרא”ש בשו”ת המופלג שבדור יכול לכתוב פרוזבול[9]. וכאשר הוא מופלג בדורו אין צריכים שיהיה דוקא מקובל על מקומו, אלא אם הוא מפורסם ומקובל הרי זה נחשב כמקובל בכל מקום. ולכן אם יעשה דיין מופלג שכזה בכל מקום הרי זה כבית דין חשוב[10].
הלכה א
ומ”מ יש להשתדל שיהיו כל השלשה כמה שיותר תלמיד חכמים, כי אם מוסר לתלמידי חכמים גם דעת המחבר שיוצאים ידי חובת פרוזבול גם אם אין הם דיינים, אמנם צריכים שהלוה והמלוה יהיו תלמידי חכמים[11], ואם אין לו בית דין חשוב אם רוצה לצאת את שיטת הסוברים שצריך בית דין חשוב ויודע בית דין של ‘מופלג שבדור’ יכול למסור לאותו בית דין גם שלא בפניהם ויפטר בשטר שמוסר לבית דין החשוב שמכירו פלוני אלמוני, ואם לא מועיל הרי הוא מוסר לדיינים שבפניו[12].
הלכה ב
לא ימסור לשתי בתי דינים אלא לבית דין זה או לבית דין אחר ויכול רק לומר שאם לא מועיל בבית דין זה שיהיה לבית דין אחר אבל למסור לשתי בתי דינים אינו יכול[13]. ודעת הגרי”ש אלישיב שאי אפשר לכתוב פרוזבול מדין זכין, אבל החזו”א אמר שיכולים לעשות מדין זכין.
הלכה א
המנהג הוא גם לומר בעל פה וגם למסור פרוזבול כתוב, ויאמר את הנוסח הכתוב בתוך השטר פרוזבול, ואחר כך יתן אם מגיש את השטר שיקראו נחשב הוא גם כמו אמירה ואפילו אם לא נכתב השטר על ידו[14]. ונוסח הפרוזבול שמוסר לדיינים פלוני ואלמוני וכו’ אם לא כתב זאת אלא כתב מוסרני והדיינים חותמים הרי זה כשר[15]. ויש לכתוב בצורה ברורה את הדיינים שם פרטי ושם משפחה. כדי שיהיה היכר מי חתם[16].
הלכה ב
לכתחילה יש לו לפרט את כל הסוגי חיובים שיש כדי שלא יהיה משתמע רק דבר אחד כגון החובות בבנקים שיש להם דין של שעבוד נכסים ולא שעבוד נכסים, וכן נקרא פקדון אע”ג שאינו פקדון, ויש לו לומר שהוא כל החובות שיש עליהם שמיטה הרי הוא מוסר לבית דין שהוא יגבנו בכל זמן שירצה.
[1] כ”כ הסמ”ע סקל”ו והשו”ע לא כתב טעם מפורש אבל ברמב”ם כתוב להדיא כן שהיינו משום שיש בכוחם להפקיע ממון.
[2] שער מה אות טז והובא בב”י שלמרות שיש מי שסובר שכיום אין בית דין הגדול ואי עבד לא מהני מסתבר שכל ג’ בקיאין בדין ובענין פרוזבול ויודעים מצות שמיטה והמחום רבים עליהם באותה העיר שהם דרים בה הרי הם באותה העיר ובאותו זמן כבי דינא דרב אסי וראויים להפקיע מון בני עירם בתקנתם הנראה להם כמו הם בדורם.
[3] מהרי”ק פ”ט הי”ז.
[4] חכמת אדם פרק כא סעיף ד.
[5] חו”מ סימן סז סעיף יח.
[6] ח”ב סימן פ”א.
[7] דרך אמונה ס”ק פה בשם התומים ריש סימן סז.
[8] שבות יצחק פ”ה אות טו
[9] כלל ע”ז סימן ו’.
[10] שבות יצחק פרק ג אות ב.
[11] דרך אמונה ס”ק קנ בשם המהריק”ש. וגם כיום יש תלמידי חכמים בשם הגרח”ק זצ”ל. ודלא כמוש”כ הגר”ב זילבר בהלכות שביעית סי’ י.
[12] משנת הגרי”ש פ”ב אות ט.
[13] משנת הגרי”ש פ”ב אות י.
[14] משנת הגרי”ש פ”ב אות יט
[15] פ”ב אות יז
[16] משנת הגרי”ש פ”ב אות טז.
