בסייד

Hebrew

הלכה א

לדעת הרמב”ם וכן הוא דעת המחבר, יש לעשות פרוזבול  בכתב ודוקא לפני בית דין אלימא שיש בכוחם להוציא ממון, ובזמנינו אינו מצוי,  במה דברים אמורים למי  שאינו תלמיד חכם אבל תלמידי חכמים יכולים לעשות פרוזבול שלא בפני בית דין מומחים אלא התלמידים, ולא צריך לכתוב אלא יכול לומר להם מוסרני לכם שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה,  ואינו צריך לכתוב את הפרוזבול, וטעם הדבר מפני שהם יודעים ששמיטת כספים בזמן הזה מדרבנן ובדברים בלבד יכולים לדחות את השמיטה ע”י תקנת חז”ל של פרוזבול^[1].

הלכה ב

ומסירת דברים הם רק בפני שלשה, ולא מספיק בפני אחד, והרדב”ז כתב שגם אחד אבל משמעות דברי  הרמב”ם והפוסקים שאינו מספיק אחד, ולכן יש למסור לפני שלשה את הדברים, ודעת הרמ”א שבכל אדם יכול למסור את הפרוזבול לפני בית דין ולא בכתב, ולכתחלה יש לנהוג לכתוב רק בשעת הדחק יכולים להקל במסירת דברים לבד ללא כתיבה^[2].

^[1] רמב”ם פ”ט הכ”ז

^[2] דרך אמונה ס”ק קנד