וידר	2:59 AM (7 hours ago)
to me

בסייד

הלכה א

מצות עשה  להפקיר את כל הפירות שביעית שגדלו באדמתו,  שנאמר והשביעית תשמטנה^[1],  ונחלקו בדבר גדולי הדורות , הב”י^[2] סובר שצריך להפקיר בפועל ואם לא הפקיר אינו הפקר, אבל המהרי”ט^[3]  אומרים שאם לא הפקיר אינו הפקר,  אבל החזו”א^[4]  הכריע כהפסוקים שגם אם אינו הפקר  הרי הוא הפקר מאליו. משום שהוא הפקעת התורה. ומ”מ יש מצוה שהוא בעצמו גם יפקיר. ומשום זה גם שדה של חרש שוטה וקטן, אע”ג שלא הפקירו ולא יכולים להפקיר הרי זה הפקר^[5].  ולפי”ז כל הפירות הם הפקר ויכולים לקחת וגם אינם חייבים בתרו”מ משום שפירות  של הפקר הרי הם פטורים מתרו”מ. ויש אומרים שגם לפי דעת הב”י  שהוא צריך להפקיר, ואם לא הפקיר אינו הפקר, אבל יכולים כל ישראל לקחת את הפירות היות  שבעל הבית מחוייב בהפקרת הפירות. ורק לענין פטור תרו”מ נשארים הפירות חייבים אם לא הפקירם^[6].   

הלכה ב

אמנם בפירות של גויים,  גם אם נאמר שבכ”מ הפירות נעשו מאליהם  הפקר אבל מכיון שהגוי אינו חייב בהפקר של פירות שביעית אינן נעשין  הפקר מאליהן, וממילא חייבים בתרו”מ מפני שאין כח בקניינו של גוי להפקיע חיוב תרו”מ , ורק אם נגמרה מלאכה ביד הגוי  פטור אבל אם נגמרה מלאכה בידים של ישראל אע”ג שהם פירות שביעית חייבים בתרו”מ, וכזאת כתב הב”י להדיא.  ולפי”ז הלוקח פירות שקדושים קדושת שביעית מן הנכרי צריך להפריש תרו”מ, כמו”כ החושש שאוצר בית דין בעל הבית לא הפקיר את שדותיו לדעת הב”י בפשטות יהיה חייב בתרו”מ. וצריכים לברר בועדות הכשרות אם מחמירים להפריש תרו”מ.

הלכה א

דעת המבי”ט^[7] והמהרי”ט   שפירות שביעית גם אם לא הפקירום יהיו פטורים מתרו”מ  משום ששנת השביעית אינה חייבת בתרומ שנאמר שנת המעשר משמע שיש שנה שאינה חייבת במעשר, ולכן גם פירות גויים שלא חייבים בהפקר הרי הם פטורים מתרו”מ,  אבל הב”י כתב שכל פירות שלא הופקרו חייבים בתרו”מ. 

הלכה ב

ולכן  פירות שביעית אם התחייבו כגון שגדל אצל גוי, שלא הפקירן יש להפריש תרו”מ אמנם בלא ברכה^[8]  מפני הספק שמא אין שנת השמיטה חייבת בכל בתרו”מ, ויפריש מהם מעשר עני^[9],  אבל יש אומרים שחיוב פירות שביעית אם לא הופקרו חייבים במעשר שני היות שהיא השנה שאחרי מעשר עני שנת השישית, ולכן הנהיגו בירושלים^[10] לומר שאם צריך מעשר שני בדרומו יהיה מעשר שני.

הלכה א

כיצד יפקיר יש להפקיר בפה^[11] את הפירות ומ”מ אינו צריך שיהיה בפני שלשה ומספיק שיפקיר בעצמו בפני אחד ואפילו אם הוא קטן  ואולי אפילו בינו לבין עצמו^[12].  ואם הפקיר קודם שבאו הפירות לעולם, לדעת הב”י  אינו הפקר, אמנם לדעת החולקים ואינו צריך אלא להשמיט ולהסכים שיקחו  מספיק הדבר.  ולהפקיר בשבת לדעת הב”י לכאורה אסור אבל לדעת החזו”א שאינו אלא מצוה להפקיר ולא חל ממש ההפקר כי התורה הפקיעתם יהיה מותר^[13].

הלכה ב

האם מותר ללקוט פירות משדה של מי שאינו שומר תורה ומצוות, שידוע שהוא מקפיד ואינו מפקיר,  מותר מן הדין לפי הנ”ל שנפסק שהפירות הם הפקר גם ללא הפקרת הבעלים^[14], מ”מ יש לחוש לחילול ד’ שחושבים הבעלים שגוזלים ממנו אבל מן הדין מותר.  ומשום זה גם פירות שביעית שנמכרו בהיתר מכירה, מכיון שהכריעו כל פוסקי דורינו שאינו מכירה^[15] נשאר עליו קדושת שביעית והמה הפקר גמור ואפשר לקחתם רק שיש בהם חשש של שמור ונעבד.

^[1]  רמב”ם  הלכות  שמיטה פ”ד הכ”ד .

^[2]  בשו”ת אבקת רוכל סי’ כב – כה הובא  גם במהרי”ט ח”א סי’ מג והובא שם בסימן הקודם.  ובפאת השולחן סי’ כג ס”ק כט  גם הביא ראיות רבות לדברי הב”י שצריך להפקיר.  ונקט שאם לא הפקיר הפירות הרי הם שלו לגמרי וחייבים בתרו”מ. 

^[3] ח”א סי’ מג. 

^[4] סי’ יט ס”ק כד   וסימן כ סק”ז

^[5] דרך אמונה פ”ד ס”ק קסט .

^[6] תורת הארץ ח”א פ”ח  אות כד 

^[7] שו”ת מבי”ט ח”א סי’ יא  והובא גם בשו”ת מהרי”ט ח”א סי’ מג והצדיק את דברי אביו המבי”ט.  ולכן אפילו מירחן ישראל כשגדל אצל הגוי הרי הם פטורים מתרו”מ. והאחרונים כתבו שזהו מחלוקת במסכת ר”ה טו  בין  רש”י לתוס’ דלדעת רש”י הטעם משום הפקר אבל התוס’  שם (ד”ה  יד הכל) כתב ששנת השביעית פטורה מתרו”מ.  ועין חזו”א סי’ ט סקיח ובאפיקי ים  ח”ב סי’ כה כו. הובא במשפטי ארץ תרו”מ פ”ה סעיף יט. 

^[8] פאת השולחן  סי’ כג וחזוא שביעית כ סק”ז (ד”ה ומיהו וד”ה נקטינן)

^[9] כן הוא דעת הרמ”א שו”ע יו”ד סי שלט סעיף יט כמוש”כ הב”י שם והכפתור ופרח  פמז וכן נקט החזו”א שביעית ט ס”ק יח

^[10] ספר משפטי ארץ  (מעשרות פ”ה)  בשם האדר”ת  שהמוהר”ש סלנט הסכים עמו להנהיג כן לעשות על תנאי ובמנחת לשמה סי’ לז הביא את דבריהם והסביר שם.

^[11] וכן דעות פוסקים דורינו אמנם הגרב”צ אבא שאול זצ”ל כתב מלשון הרמב”ם משמע שאינו צריך להפקיר ממש אלא רק להשמיט.

^[12] שבות יצחק פ”ב סי’ א ואף לדעת הב”י שצריך להפקיר לא מצינו לחז”ל שיפקיר בפני שלשה דוקא כי מדין תורה אפילו ללא שלשה הוה הפקר ולא הצריכו חז”ל בכאן שלשה.

^[13] הגר”ח קנייבסקי זצ”ל

^[14] כך העידו שאמר החזו”א (בספר גיבורי כח  ע’ 509) וכן דעת הגרי”ש אלישיב וישמע משה ח”א ע’ שיב שמותר לקחת ורק שיש לחוש לחילול השם.

^[15] דרך אמונה פ”ד ס”ק ריג