בס”ד

הקדמה להלכות שביעית

אנו כבר בימים הראשונים  לשנה  מיוחדת מאד לעם ישראל,  ונקראת שנת שמיטה,   העם הנמצא בארץ ישראל מחוייבים לנהוג במשנה זהירות בכל הליכותיהם בעבודות הארץ גינון וגיזום  עצים  וקטיפת  העצים. וגם הנהגות מיוחדות בפירות שגדלו בשנה זו, כי  התקדשו  קדושה  וממילא יש לכבד את הקודש ולא להפסידו ולזלזל בו. לנצל אותו ולא לבזבזו ועוד פרטים רבים שיבוארו בהמשך.

ארץ ישראל  ניתנה לעם ישראל  וכשבאו עם ישראל  לארץ ישראל נתקדשה ארץ ישראל להיות הארץ קדושה ופירותיה קדושים והרבה הלכות  נאמרו בה ומשה רבינו חפץ להכנס לארץ ישראל לא לאכול מפירותיה אלא לקיים מצוותיה.  כי רבים מצוותיה  וגורמים שלמות מיוחדת למתגוררים בה  ומקיימים מצוותיה.

וזהו מה שכתוב במדרש אמר רבי יצחק מה טעם פתחה התורה במעשה בראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:  ארץ ישראל היא הכל מתנת השם יתברך לעם ישראל, אבל המתנה היתה מוגבלת ולא ניתנה בכל  זמן, ובשנה השביעית   נשאר להשם יתברך ולא נתנה בכלל לישראל. וכל המצוות של שנת השמיטה הוא כיצד ננהג באדמה שנשארה של השי”ת. וכאילו נתנה לכתחלה לשש שנים, ובשנה השביעית היא ברשותו לכן יש בה דינים  שונים. ולכן שנה זו ניתנה הלכות  איך וכיצד ננהג באדמת ארץ ישראל.

מיספור השנה לשבע  לסדר השנים שהגיעו לארץ ישראל, וכיצד נדע מה היא שנה השביעית.  כך היא הספירה בזמן שהיה היובל נוהג היו סופרים את השבעה שנים מזמן היובל וכשהיו מגיעים לארבעים ותשע שנים היתה שנת יובל, ואחרי שנת היובל היו מונים מחדש  את השנים וכל שנה שביעית היתה נקרא שנת השמיטה. ומאז שגלו ונתבטל  היובל מונים את השנים  ללא יובל אלא מונים לעולם והשנה השביעית הינה שנת השמיטה.

 בשנת השמיטה ההלכות מרובות,  ויובא להלן  את אבות האיסורים והמצוות הנמצאים בשנת השביעית הבאה עלינו לטובה:

• איסור עבודה בקרקע, מוטל על כל אדם מישראל שלא לעבוד עבודת קרקע לצורך זריעה וגידול כל המינים  ירק או עץ. גם דברים שאינם ישירות אלא רק טיפוח חיצוני ע”י  התזת אבקות  ריסוס וכדומה שהכל מסייע לגידולי הקרקע אסורים בשנת השביעית.
• הפירות הגדלים בארץ ישראל בשנת השביעית  הם קדושים ויש עליהם מצות שמירה על שלימותם ואיסור לזלזל בהם ולגרום להם הפסד כל שהו.   ויש דעות הסוברות שיש מצוה לאכלן.
• אסור לסחור בפירות שביעית, או לעשות מהם תרופות  צבעים וכל כיוצא בהם שאינם  שימוש הדומה לאכילה.
• ירקות שגדלו בשביעית בקרקע ישראל אסורים מדרבנן משום ‘איסור ספיחין’ איסור זה מדרבנן גזירה שמא יאמרו שגדל מאליו היות שהגידול שלהם קל ויתכן לפעמים שיגדל מאליו ע”י נפילת זרעים ללא כוונה, אסרו את כל מיני הפירות הללו, אמנם אם גדלו אצל גוי לא גזרו על פירות הגוי ומותר לאכול אותם.
• פירות שגדלו בקרקע השייכת לגוי בארץ ישראל.  נחלקו גדולי הפוסקים אם יש להם קדושת שביעית או לא, ומנהג ירושלים שלא לנהוג בהם קדושת שביעית ולכן אין את כל האיסורים הנ”ל. ומ”מ גם בקרקע גוי אסור לעבוד עבודת קרקע. ומנהג שאר המקומות  הוא לנהוג קדושת שביעית גם בפירות שגדלו בקרקע גוי היות שקדושת ארץ ישראל לא נפקעת  בבעלותו של גוי.
• ו.         לקנות מגוי אין איסור סחורה משום שעל הגוי אין איסור וכל האיסור של  סחורה הוא מוטל על המוכר ולא על הקונה, אמנם עם ישראל אין לסחור  היות שמכשיל אותו בלפני עור לא תתן מכשול.
• עבר זמן הרגיל של אכילת הפירות בשדה זהו נקרא זמן ביעור ונאסרו כל הפירות ואם לא הפקירם קודם הרי שהפירות הללו אסורים באכילה.

מעתה נלמד את ההלכות  בצורה מסודרת שתי הלכות לכל יום ע”מ שנדע את ההלכות   ונצליח בס”ד לקיים את מצוות שנת השמיטה כדת וכדין.