בסייד

Hebrew

הלכה מ”ט

להחזיר בשבת  למקום שלא יגיע ליד סולדת בו, המ”ב[1] כתב  שמותר ואין לקפקפ בזה  ובמקום שמותר להחזיר מותר גם לסתום את פי התנור ואם ע”י סתימת פי התנור יהיה רותח  אין לסתום, והחזו”א[2] סובר שאין לחלק בענין זה ולכן אין להחזיר אפילו במקומות שלא יגיע ליד סולדת ומשום זה אפילו בתוך התנור במקומות שאינו מגיע ליד סולדת היות שאין מחיצות שמחלקות  אין לחזיר ולא עשו חלוקה בתוך התנור לשני מקומות.

הלכה נ

ומשום זה גם בבלעך שלנו שיש מקומות בבלעך שאינן  מגיעים לידי יד סולדת בו לדעת החזו”א אין להתיר מכיון שכל שיש בבלעך מקומות שאסור להחזיר לא חילקו בענין, ודעת הגריש”א שכל הפח מתכת שמונח ע”ג האש הוא כאילו כולו מקום האש לעומת זאת באגרות משה[3]  כתב שאם יש שם מקום שלא יגיע לעולם גם אם יניח כל היום ליד סולדת מותר להניח שם תבשיל אפילו בתחילה.

הלכה נא

כל מה שאסור לשהות או להחזיר  אסור לעשות כן ע”י  גוי, ואם עשה ע”י גוי הרי זה אסור לאכול גם אחרי שהצטנן,  ובדיעבד יש להתיר באופן שלא העמידו על האש ממש כי אם על התנור מאחר שיש פוסקין שמתירין לישראל לעשותו לכתחילה וכל מקום שיש ספק יש להתיר מעשה שבת[4]. ואם לא נצטנן כל כך  שעדיין ראוים לאכול, והיה חמים רק שהגויים חיממו אותו יותר   מותר לאכול[5]

[1] סקס”ז

[2] סי’ לז סק”ח

[3] ח”א סי’ צד  וח”ד סי’ עד

[4] מ”ב ס”ק צה והרמ”א  סעיף ה.

[5] רמ”א שם  וטעם הדבר משום שהיה ראוי לאכול גם בלי החימום של הגויים ואפילו העמידו  הגוי ע”ג האש ממש בצויו אע”פ כן אין לאסור התבשיל בדיעבד.