`בסייד

Hebrew

הלכה יג

יש שנוהגים  להתפלל מעריב מוקדם מפלג המנחה מפני שהילדים הקטנים אינם מספיקים להיות בסעודת שבת מפני עיפותם, לכן מקדימים ומתפללים מנחה מוקדם ואת מעריב  מקיימים מנין אחרי פלג. אבל  שלא כדין עושים אם לפעמים מתפללים במשך השנה אחרי פלג המנחה, הרי זה שקיבלו על עצמם  לנהוג שזמן מעריב הוא רק אחרי  צאת הכוכבים, ובשו”ע רלג סעיף א כתב להדיא שאין לנהוג אם נוהג בימות השנה להתפלל מנחה אחרי פלג לא יתפלל מעריב אחרי פלג, ואע”ג שבאותו יום לא נהג כן^[1] אם במשך השנה נהג כן כבר קיבל על עצמו לנהוג כרבנן שזמן מעריב הוא אחרי פלג המנחה. אמנם בדיעבד  אם התפלל מעריב מפלג המנחה יצא, מ”מ בשעת הדחק יכול להקל אם התפלל בשאר השנה אחרי פלג מנחה, שהיום יתפלל מנחה קודם פלג המנחה ומעריב אחרי פלג המנחה^[2] וזה רק בשעת הדחק אבל אינו לכתחילה, ומ”מ כאשר באותו יום התפלל מנחה אחרי פלג ודאי שאי אפשר להקל להתפלל מעריב. ומ”מ אם יהיה טורח לקבץ את הציבור כאשר יתפללו אחרי צאת הכוכבים יכול להתפלל עמהם אפילו  כשמתפלל מנחה אחרי פלג ומעריב אחרי פלג קודם צאת הכוכבים^[3]. ובכ”ז המ”ב בעצמו^[4]  שאין לסמוך על זה רק אם יתפלל מעריב בבין השמשות אבל לא קודם^[5].

הלכה יד

מלבד שיש   בזה  איסור להתפלל כאשר נוהג להתפלל רק בשעת הדחק הקלו, אם  יתפלל מעריב  קודם פלג המנחה ודאי שלא יצא ידי חובה לכו”ע, ונחלקו  הפוסקים בזה ממתי מונים את השעה ורבע של פלג המנחה, אם הוא משעת השקיעה ולדעת רבינו תם הוא משעת  צאת הכוכבים של רבינו תם דהיינו שבעים ושתים דקות אחרי השקיעה נמצא שפלג המנחה לפי דעתו הוא שלש הדקות לפני השקיעה דידן, ואם כן לדעת רבינו תם אם התפלל  קודם שלש דקות  אינו יוצא ידי חובת תפילת מעריב, משום שהרי אינו אחרי פלג אלא קודם הפלג, ואם כן צריכים אותם הנוהגים להקל גם להסתמך על החולקים על דעת ר”ת, ולדעת רבינו תם לא יצא ידי חובה אמנם תפילת מעריב של כל השנה שמתפלל קודם   צאת הכוכבים של רבינו תם היינו מדינא לכתחילה משם שלפי דעתו  מנהגינו להתפלל מעריב מפלג המנחה, אבל  כעת שמקיים סעודת שבת  ומעריב עוד קודם פלג המנחה של רבינו תם אינו מקיים לא קידוש ולא  סעודת שבת אם עושה את הקידוש קודם שלש דקות שלפני השקיעה. ולא נהגו כן לעולם  עדות אשכנזים^[6] קודם פלג המנחה וחדשים מקרוב באו  שרוצים להקל בזה. ואף לענין   מאה ברכות לא נחשב כמאה ברכות של היום הבא הברכות שמתפלל קודם צאת הכוכבים.

הלכה טו

אמנם אם  מקבל על עצמו שבת כתב המ”ב^[7]  שיכולים להקל  שנחשב הוא תפילת מעריב גם לפי הנוהגים להתפלל כל השנה בזמנה אבל כעת כיון שקיבל על עצמו שבת יכול לסמוך על דעת הסוברים שהוי כליל  לענין תפילה מ”מ צריך להזהר בזה להתפלל מנחה קודם פלג המנחה. אבל לדעת הגר”א  גם בליל שבת  יש להקפיד להתפלל רק בזמנה כאשר  רגיל להתפלל כל השנה מנחה אחרי פלג המנחה.

^[1] מ”ב סק”ו

^[2] מ”ב סקי”א.

^[3] מ”ב רלג סקי”ד

^[4] רסז סק”ג

^[5] בביאור הלכה  שם (ד”ה ובפלג) שאין לקולא זו מקור בש”ס ואיך נסמוך על זה בשבת ולכן  כתב לפחות שיהיה בין השמשות.

^[6] הגריש”א זצ”ל  בקובץ תשובות  ח”א סי’ כג שכן נהגו להתפלל דוקא מצאת הכוכבים  לא קודם מחמת כמה חששות שיש בתפלה קודם זמנה. והוסיף שאפילו יש לאדם ילדים קטנים בביתו וקשה לו עד שעה מאורחת עדי שיקדש מבעוד ים ויאכל סעודת שבת ואחר כך יתפלל מעריב בזמן עם היבור ואף שלכתחילה צריכים לאכול פת בלילה  ובארחות רבינו   ח”א ע’ קח שהורה הגריי”ק זצ”ל שבמוסד שקשה להם  לצום כמה שעות שיתנ להם מזונות ופירות מבעוד יום  ויתפללו מעריב בזמן וגם הגרשז”א   זצ”ל לא היה דעתו נוחה מאלו שנהגו כן שיהיה אצל חלק מהציבור שבת וחלק אינו שבת.

^[7][7] רסז  סק”ג