Rav Chaim Vidor – January 5 – Shabbat Halachas-Hebrew
January 8, 2023
Rav Chaim Vidor – January 10 – Shabbat Halachas-Hebrew
January 10, 2023
Rav Chaim Vidor – January 5 – Shabbat Halachas-Hebrew
January 8, 2023
Rav Chaim Vidor – January 10 – Shabbat Halachas-Hebrew
January 10, 2023

Rav Chaim Vidor – January 9 – Shabbat Halachas-Hebrew

בסייד

וידר2:49 AM (10 hours ago)
9 Jan

Hebrew

הלכה כח

מצות הסתפרות  קודם השבת מתירה לפעמים  דבר שנהגו בו איסור, כגון הנוהגים לא להסתפר עד לג בעומר ורק ביום לד בעומר מסתפרים, כתב בשו”ע[א] שאם חל לג ביום שישי מסתפרין בו לכבוד שבת,  והרמ”א הוסיף שאם חל לג בעומר ביום ראשון יכול להסתפר כבר ביום שישי לכבוד שבת, וטעם הדבר שאם נאסור להסתפר ביום שישי  יצטרכו להסתפר ביום ראשון ויהיה בזה בזיון לשבת שאחרי השבת מסתפרים ולא קודם השבת.

הלכה כט

אמנם  אם לא הסתפר  ביום שישי לא יסתפר במוצאי שבת, לדעת הסוברים שכל ההיתר בלג בעומר הוא ביום בעצמו אבל לא בליל לג בעומר[ב], כ”כ הרמ”א כדי שיהיה מקצת היום ככולו אבל בליל לג בעומר נאסר,  וה”נ  נשאר האיסור הנ”ל וכל מה שהותר ביום שישי הוא  משום כבוד השבת  וכיון שלא עשה לכבוד שבת, שוב  אסור להסתפר אלא ביום עצמו.

הלכה ל

בחול המועד נחלקו הפוסקים אם מותר ליטול צפורניו דעת המחבר[ג]  שמותר לטול צפורנים בין יד ובין רגל אבל הרמ”א[ד] הביא שיש מחמירים  שלא ליטול צפרנים וכן המנהג שלא ליטלן אם לא לצורך טבילת מצוה.  ולפי”ז מי שזהיר ליטול צפורניים כל ערב שבת כתב בבאר היטב[ה] בשם הנחלת שבעה, שמותר ליטול צפורנים, דחשיב כצורך מצוה, אמנם בשערי תשובה[ו] הביא את דברי  השבות יעקב[ז] שאסר משום  שבת. אמנם מוהל שצריך לצורך מצות פריעה כתב הרמ”א שמותר בתוך אבילות[ח]  כמו”כ כתבו שיהיה בזה מותר בחוה”מ, וכ”כ בשם ר”י הגוזר בכללי מילה[ט].  

הלכה לא

אם נטלן בערב יום טוב מותר ליטלן בחוה”מ שהרי יש מתירים לעולם כשגלח בערב יום טוב ואף של אקייל הכי אבל בכאן בנטילת צפרנים יש מתירים בכלל ה”נ יהיה מותר אם כבר נטל את צפורניו בערב יום טוב[י].    ובאם נוטלן בידיו או בשניו  מותר בכל ענין[יא], ולפי”ז בזמנינו שאין מנהג בכלל ליטול צפורנים בסכין יהיה מותר ליטול צפרנים בסכין בחוהמ כמו שכתב המ”ב בשיניו או בידיו.


[א] תצג סעיף א

[ב] הגרשז”א  בהליכות שלמה פי”א   ארחות  הלכה הערה לא.

[ג] סימן תקלב סעיף א

[ד] שם.

[ה] סק”א

[ו] סימן תסח סק”א 

[ז] ח”א סי’ יז.

[ח] והש”ך בנקודות הכסף  סי’ שצ סק”ג כתב שהטעם בזה משום שהוא אינו מתכון לנוי אלא מתכון לצורך מצוה. אמנם בכאן הכל מתלי תלי באם נחשב הוא צורך מצוה שהרי לצורך טבילת מצוה התירו וה”נ יש לומר שמותר משום צורך מצוה.

[ט] הובא בספר אוצר הברית ח”א פ”ד סי’ יא.

[י] מ”ב  תקלב סק”ב.

[יא] סק”ג. 

Comments are closed.