בסייד

סימן ב –  מצות ההכנות  לקראת שבת

הלכה א

כבר מיום  רביעי בשבוע מתחיל הארה של השבת הבאה, ביום רביעי מתחיל הארץ הנפש של שבת הבאה ביום חמישי מתחיל ת הארת הרוח של שבת הבאה וביום שישי מתחיל הארת הנשמה של השבת הבאה^[1].  ולכן בסדר  לימוד המקרא^[2] שלומדים כל יום יש לכוון ביום הרביעי להמשיך את הארת השבת הבאה כי אז זמנה. וכל יום לפי הארה השייכת אליה דהיינו שביום רביעי יש לכוון להמשיך את הארת  הנפש וביום חמישי הרוח וביום שישי הארת הנשמה של שבת  הבאה.

הלכה ב

לימוד המקראות יש לקרוא באהבה וביראה עם התפילין^[3]  וקודם הלימוד יכוין למסור עצמו על קידוש ד’ ולקבל עליו ד’ מיתות בית דין,  ויש נוהגים לתת שלש פרוטות לצדקה ואומרים לשם יחוד הריני מקיים מצות עשה של הצדקה והריני נותן שתי פרוטות ויתן לעני או לגבאי בידו השמאלית ואחר כך יאמר ועוד הריני נותן לתקן שורש מצוה זו במקום עליון ויהיה נועם וכו’ ויתן לעני ועיי”ש כוונות הדברים.

הלכה א

מתקנת עזרא הסופר, שלא לכבס ביום שישי כדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת, לכן צריך לכבס ביום חמישי בשביל שיהיו הבגדים לבנים וחדשים. והמצוה לא רק לא לכבס אלא אדרבה יש לכבס את הבגדים, ולכן לא ילך כמה שבתות בבגד אחד כדי שלא יעבור על תקנות עזרא שאם לא כיבס נמצא עובר על תקנות עזרא.  זמן הכיבוס ביום חמישי  או יום רביעי אבל כדאי שלא יהיו קודם יום רביעי מפני שאז מתחיל הארת שבת הבאה^[4],  ומ”מ אם יש לו בגדים נקיים ומכובסים ודאי שאינו צריך לכבס והעיקר שיהיה לו בגדים מכובסים וחדשים לשבת^[5],  ומן הדין יכול לכבס כל השבוע כי כל הסיבה של מצות הכיבוס כדי שיהיה לו בגדים נקיים וחדשים לשבת^[6].

הלכה ב

גם כיבוס במכונה  אין לעשות ביום שישי  מפני שיש טירחא בתליית הכביסה^[7]   ומי שיש לו מכונת ייבוש ובקלות הכל יכול להתקיים, בזה מותר^[8], אבל הגרי”ש אלישיב זצ”ל כתב שהוא תקנה ואין לחלק. ומי שלא  כיבס קודם  התירו פוסקי דורינו שיכול לכבס. מכיון שהוא צריך את הבגדים לצורך שבת^[9].

^[1] כף החיים קלב סק”ו בשם שער המצוות ושער הכוונות.

^[2] כמוש”כ שם בכף החיים בשם שער המצות פרשת ואתחנן שיש כל יום לקרוא פסוקים מהפרשה הבאה,  ביום ראשון שש פסוקים  וביםו שני ארבע פסוקים לאחריהם וביום שלישי חמשה פסוקים לאחריהם וביום רביעי ששה  פסוקים שלאחריהם וביום חמישי חמשה פסוקים שלאחריהם וכללות כולם הם כו פסוקים. וביום שישי יש לקרוא את כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום כמו שיבואר בהמשך.

^[3] שער הכוונות סוף דרושי לילה דף נ”ט ע”א הובא בכף החיים שם (ד”ה ועוד עיין בשער)

^[4] כ”כ כף החיים  רמב ס”ק יט שאפשר שיותר טוב לעשות כן.

^[5] כף החיים אות כא בשם מחזיק ברכה אות ח

^[6] מחזיק ברכה אות ז. שיכולבאחד מן הימים של השבוע ולאו דוקא יום חמישי ובזה אינו כדברי ידי אליהו תיקון כא שסבר שרק יום חמישי יש לכבס והביאו כף החיים אות יט וכתב שלא כמותו.

^[7] שו”ת אור לציון ח”ב פט”ז

^[8] אור לציון  הנ”ל.

^[9] כף חיים אות כ בשם מטה יהודה  אות ד