וידר	2:40 AM (12 hours ago)
to me

Hebrew

הלכה א

אם רוצה לעשות פרוזבול עבור חבירו שחושש עליו ששכח לעשות פרוזבול, רשאין לעשות מדין זכין לאדם שלא בפניו, כמו”כ אפשר לשלוח שליח לעשות לו פרוזבול^[1],  אמנם בשליחות אינו יכול לשלוח על החובות שיהיו אחר כך אבל יוכל לעשות מדין זכין ולא ע”י דין שליחות. אבל יש חולקים וסוברים שאי אפשר לעשות  פרוזבול מדין זכין^[2] כי אולי רוצה לקיים מצות שמיטת כספים ולכן כדאי יותר שיעשה שליחות. ויש מחמירין גם ששליחות לא מועילה, אבל החזו”א לא חשש לזה ועשה בעצמו פרוזבול ע”י שליח^[3].   וכמו”כ סבר שאפשר לעשות  זכין^[4],  אבל אמר שאין יכולים לעשות זכין לפורק עול שאינו חושש לעשות פרוזבול^[5]. אבל אם יודיע שרוצה שיעשו עבורו פרוזבול, שוב יכולים לעשות מדין זכין. ובודאי שיכולים לעשות  כשיעשנו שליח. ומינוי שליחות יכול להיות גם ע”י טלפון^[6].

הלכה ב

מי שלא יכול לעשות פרוזבול  מאיזה סיבה שיהיה,  יש כמה דברים שעל ידם לא ישמט מן הדין, אם עושה תנאי בשעת ההלואה, ע”מ שלא תשמט אותי בשביעית,  וזה רק אם הוא עושה זאת בשעת הלואה אבל הלואות שכבר נעשו אין עצה זו מועילה, וכאשר מאריך את הזמן שיהיה עד ג’ תשרי, הרי זה מחילה ואם נאמר שאפשר למחול בעל כרחו של הלוה^[7], אם כן כאן יועיל המחילה שלא יהיה זמן הגביה בערב ר”ה רק אחר כך וממילא אינו משמט כי הלואה שזמנה אחרי  סיום שנת השביעית אינה משמטת מפני שלא הגיע זמן נגישה ובתורה כתוב לא יגוש משמע שהוא בזמן שיש כבר אפשרות ליגוש. אבל יש מן האחרונים שכתבו שאינו מועיל הרחבת זמן^[8].

הלכה א

פרוזבול  צריך שיהיה בכתב ע”י הדיינים שיאמר בפניהם  וגם יכתוב ויחתמו על זה שלשת הדיינים הנ”ל, ואם לא עשה פרוזבול ע”י כתב הדיינים וחתימת הדיינים מעכבת, את דין הפרוזבול משום שהפרוזבול שותפים לו מעשה הדיינים ורק כאשר עושים הדיינים   זאת והוא ע”י חתימתם בכתב מפורש^[9].  אמנם הרמ”א כתב שאם אומר בפני הבית דין בעצמו אינו צריך שיהיה שטר פרוזבול בכתב.

הלכה ב

ומנהגו של החזו”א היה שכתב מוסרני לכם  הרב פלוני והרב פלוני והרב פלוני הדינים היושבים כעת בזכרון מאיר  שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה באתי על החתום  יום כח אלול תשיב פה זכרון מאיר נאום פלוני בן פלוני וקרא לפניהם הנוסח מוסרני לכם הדיינים בלי להזכיר שמותם היושבים ואחר כך כתבו לו הדיינים על הכתב ההוא במותב תלתא  כחדא הוינא ושמענו דבריו והכרנו חתימת ידו  ויפינו כחו שלא תשמט ליה ויגבה כל חובתיו ע”י פרוזבול כתקנת הלל וחז”ל ובאנו על החתום היום לחדש אלול זכרון מאיר בני ברק נאום נאום נאום ע”כ. וכיום המנהג  שכותבים בשטר מוסרני לכם דיינים  פלוני ופלוני  ופלוני  שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה ויחתום ואחר כך כותבים הדיניים במותב תלתא כחדא הויא בא לפנינו פלוני ופלוני ואמר   מוסרני לכם דיינים וכו’  ועל זה חותמים שלשת הדיינים..    והלה אומר להם את הנוסח הזה ואחרי שאומר חותמים על נוסח זה.  וראה בהערה  נוסח קצר יותר^[10], ודעת המבי”ט שלא צריכים להזכיר את שמות הדיינים בתוך הפרוזבול ויכול לומר מוסרני לכם בית דין וכו’  ואחר כך חותמים שלשה הדיינים אבל בכנה”ג דייק מלשון הטור שצריכים לכתוב את השמות דיינים בתוך הפרוזבול^[11]. 

^[1] דרך אמונה פ”ט ס”ק צט.

^[2] או”ז פסקי ע”ז  אות קכ בהסבר דברי תוספתא  ב”ב פרק יא. וכן מוכח מהחת”ס סימן קיג הובא בפת”ש  סק”ג.  אמנם יש פירושים אחרים בדברי התוספתא שלא איירי על זכיה בכלל אלא על כתיבת פרוזבול ולא על העשיית פרוזבול. עיי”ש בחסדי דוד.

^[3] ציון ההלכה ס”ק רלז, ובשבות יצחק פ”ד  אות ב.

^[4] כמו שהובא בספר נחלת אליהו סי’ סה בשם החזו”א.

^[5] מכיון שלא רואה בזה זכות בכלל וכהאי גוונא לא יכולים להקנות בלא רשותו או להסכים ללא רשותו לפרוזבול.

^[6] משנת הגרי”ש ע’ קמז

^[7] מחנה אפרים זכיה מהפקר  סימן יא חקר בזה אם אפשר למחול בעל כרחו, ובשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל שכיון שאין פוגע המחילה בזכות הלוה אינו רשאי לעכב זאת, וצ”ע אם מחילה בעל כרחו לא מועיל אמאי יועיל הארכת הזמן. ובשו”ת בית דוד  (סלוניקי) סימן יז   גם דן בזה והסיק שאם האריך יכול לגבות את חובו, וכן בחידושי הרי”ם  ח”ב סי’ סז סק”ז  כתב שכיון שמחל ואינו יכול לחזור בו  מועיל.

^[8] שו”ת משפטים ישרים סי’ קכז וכ”כ  בגליוני הש”ס גיטין לו:

^[9] ספר שמיטת כספים כהלכתה ע’ צג ואף בפרוזבול שעשה החזו”א חתמו הדיינים ובשו”ת שבט הלוי  חה סי’ ריג כתב שלא חתמו דיינים על פרוזבול של החזו”א אבל הראו לו אחר כך את השטר שכתוב שם להדיא את חתימת העדים.

^[10] ולשון הרמב”ם פ”ט הי”ח  מוסרני לכם שכל חוב  שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה  והדיינים חותמים למטה. ולפי”ז אפילו לא כותבים  הדיינים במותב וכו’ אלא הלוה כותב את הנ”ל  והם חותמים על זה. וזה גם מהני. כי במה שכתב זהו כתב ידו ובמה שהם חותמים חזינן שהם הדיינים שמאשרים דבר זה.

^[11] שבות יצחק פרק ג ועיי”ש עוד נוסחא של הגרי”ש אלישיב זצ”ל.