בסייד

Hebrew

הלכה א

הלל הזקן תיקן  תקנה שיכול המלוה להשאיר את חובו של ישמטנו השמיטה^[1], ויכולת התקנה היא מכח הפקר בית דין שהיה להלל הזקן, ולכן כאשר יעשה את תקנתו תקנת פרוזבול. גם אם ישמט   את החוב חז”ל חייבו מכח הפקר בית דין את הלוה לשלם ונתחייב חיוב חדש כמו החיוב הישן. ויש כח ביד בית דין של הלל לתקן  לחייב את כל הלווים  במקרה שעשה את התקנת פרוזבול של הלל^[2].

הלכה ב

מה היא תקנת פרוזבול שבא לפני דיינים  ואומר להם מוסרני לכם דברי אלו ואני מודיע לכם כך, שכל חוב  שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה והדיינים חותמים ואם לא היו הדיינים לפניו אלא רוצה למסור אותם לדיינים שנמצאים במקום אחר,  הוא אומר  לפני עדים שמוסר לדיינים האלו פלוני ופלוני ואלמוני הדיינים, נמצאים במקום פלוני שאגבה את כל החובות שלי כשארצה. ועדים חותמים למטה^[3].  יש אומרים שצריך לומר מוסרני לכם  את השטרי חוב שלי וכך שיטת רש”י והתוס’^[4] והשו”ע לא הביא כן, ומדברי הרמ”א משמע כשיטת רש”י^[5], ולכן יש לומר נוסח שכתוב בגמרא מוסרני לכם שכל חוב שיש לי  שאגבנו כל זמן שארצה ולכוון לשני הדברים למסירת דברים וגם למסירת שטרות, ובזה יוצא ידי כולם.

הלכה א

נחלקו הראשונים איזה בית דין צריך שיהיה דעת הרמב”ם וכן נפסק בשו”ע רק בית דין חשוב שהוא שלשה בקיאין בדין ובענין פרוזבול  ויודעים ענין שמיטה והמחום רבים עליהם באותה עיר, וראויים להפקיע ממון בני אדם.אבל שאר בתי דינים אינם כותבים^[6].   אבל הרמ”א כתב וי”א שכותבין פרוזבול בכל בית דין וכתב הרמ”א ונראה לי שיש להקל בזמן הזה^[7].

הלכה ב

הדיינים שיהיו צריכים שיהיו שלמשה דיינים, ודעת הרמב”ם^[8]   שמספיק בזה שני דיינים, והמנהג שלשה דיינים. ויש מחמירים בזה שלא יהיו השלשה דיינים קרובים   למלוה או ללוה, והאחרונים דנו האם  כשר בלילה ודעת הגרי”ש אלישיב^[9] שלכתחילה עדיף לכתוב ביום אך אפשר להקל בזה והגרח”ק כתב להקל בזה.

^[1] רמב”ם פ”ט הט”ז.

^[2] גיטין לו:

^[3] רמב”ם פ”ט הי”ח  

^[4] גיטין לו.

^[5] סמ”ע  ס”ק לט.

^[6] שו”ע חו”מ סי’ סז סעיף יח

^[7] והב”ח הובא בפת”ש סק”ג שראוי לעשות מעשה כדברי הרמב”ם ורק ת”ח אינם צריכים

^[8]  הלכות שמיטה פ”ט הי”ח

^[9] משנת הגרי”ש ע’ קנד.