בסייד     

הלכה כו

להניח כלי שיש בו דבר קר ע”ג קדרה חמה בערב שבת, אין בו איסור שהיה כלל ולא איסור הטמנה, ואף אם יש בו דבר חי שמתבשל ע”י מה שהוא מונח ע”ג הקדרה הרותחת מ”מ אין בו איסור משום שהוא הולך ומתקרר וכיון שהניח בערב שבת אין בו שום איסור[1] אבל בשבת ודאי שאסור כיון שהוא בישול גמור.

הלכה כז

להניח בקבוק בתוך מים  חמים לחמם את המים  הקרים הרי זה הטמנה, ואם הוא הטמנה במקצת  אינה הטמנה, (לדעת הרמ”א) אבל אם הוא כולו בפנים הרי זה הטמנה, והחזו”א סובר שאינה הטמנה,  אמנם אם הוא   דבר עטוף בתוך קדרה  או בתוך מרק  או חמין, ומניח זאת בערב שבת,  ולא בבקבוק, בזה סובר הגרשז”א שאינה הטמנה ורק בקבוק נחשב הטמנה אבל אם הוא נילון נחשב הכל כחלק מהמאכל ואינו נחשב כהטמנה, אבל במנחת יצחק[2] שנחשב הוא הטמנה, אלא אם  עושים זאת כדרך בישול,  כגון שעי”ז  מקבל טעם הקישקע מהחמין זה כבר נחשב כתבשיל אחד גדול אע”ג שיש  עליו  נילון או  עטיפת נייר, זהו רק כדי שיהיה בנפרד אבל לא הטמנה. והנה להכניס שקית נילון של מים קרים בתוך מים חמים לא יהיה לפי דבריו של הגרשז”א  הטמנה ובפשטות הוה הטמנה. כי אין הבקבוק שהוא קשיח גורם שיהיה הטמנה אלא המטרה של חמום המים והוה כדבר נפרד שהמים החמים משמשים כמחמם והמים הקרים כהדבר שמתחמם אבל כאשר שניהם ביחד מאכלים לא חשיבא הטמנה.

הלכה כח

להכניס בשבת  לתוך מים רותחים מים  שיכולים להגיע ליד סולדת אסור מכיון שאסור לחמם ליד סולדת  מים בשבת ואפילו שכוונתו רק להפיג ולא לחמם מ”מ יש לחשוש שמא ישכח ויגיע ליד סולדת ויתחייב משום מבשל[3].

[1] רנח סק”א

[2] חלק ח סי’ יז

[3] רנח  סוף סק”ב