וידר	Wed, Jul 19, 3:26 AM
to me

Hebrew

Translate message

Turn off for: Hebrew

הלכה טז

מזמן מנחה ואפילו אחרי חצות היום  אין נופלין על פניהם, כמו”כ אין אומרים סליחות  ולא תחנונים, ואע”ג שבמקום שחלה ברית  מילה בתענית ציבור מתפללים סליחות  ואומרים וידוי  ורק אין נופלים על פניהם[1], אבל בערב שבת לא עושים כן, ולכן אם חלה תענית בערב שבת  קוראים בשחרית ומנחה  ויחל אבל אין  אומרים וידויים ולא נופלים על פניהם, ולכן אין  עושים  יום כפור קטן  בערב שבת אם ר”ח בשבת, משום שאין לומר סליחות ווידויים בערב שבת[2].  ואף כשחל יום כפור בשבת, שאין אומרים בו אבינו מלכינו אפילו בערב שבת במנחה גם לא יאמר אבינו מלכינו, רק בערב יום כפור  שחל בערב שבת יאמר בשחרית אבינו מלכינו[3].

הלכה יז

יש הבדל גדול בין הדין שלא לומר תחנונים בערב שבת לבין מה שאין אומרים  ברח או טו בשבט וכל מש”כ בסימן קלא סעיף ו.  דבזמנים הנ”ל כתוב בשו”ע שאין נוהגין לומר תחנון, אבל  בערב שבת הוא אסור, מפני כבוד השבת[4]. ולכן יש בערב שבת חומרא גדולה יותר וכל מידי דיש בו תחנונים, ולפי”ז גם מי שרגיל לומר נחם בכל יום לא יאמר במנחה בערב שבת[5]. 

הלכה יח

מכיון שיש עפ”י כתבי האר”י  ענין  גדול לטבול קודם  תפלת מנחה יש להזהר  שלא להכנס לבית המרחץ מזמן מנחה גדולה[6], ויש להקדים קודם, ואפילו חצי שעה קודם מנחה גדולה גם אסור, היינו שמתחילת שעה שביעית אסור, ויקדים קודם שעה שביעית וזמן הטבילה אינה דוקא משעה שישית ואילך אלא אף בשעה חמישית וכך נהג האר”י ז”ל. אמנם כתבו האחרונים[7] שבת המרחץ של זמנינו  אינו חלם כל כך כמו בזמנם ואין בזה סכנה שיתעלף מחמת חום המרחץ ומותר. רק כאשר זה סאונה שיש שם חום רב וזיעה יש לחשוש בזה. כמו”כ אסור להכנס להסתפר קודם מנחה גדולה מתחילת שעה שביעית, משום שמא ישבר לו הזוג ויחפש עד שיעבור זמן מנחה[8]. ואם יש לו שנים ושלשה זוגים מוכנים  לפניו מותר[9].  ובמכונת תספורת אין זה זוגות ואפשר שאין איסור, ולא חוששים שיהיה הפסקת חשמל, ולכן יש מקום להתיר[10],

 ונכון של איקח ילד בחקיו שמא יטנף בגדיו ויחזר אחר מים ויעבור מנחה או יתאחר לבוא לבית הכנסת[11].

[1] סימן קלא סעיף ה

[2] תקנ סקי”א

[3] סימן תרד סק”ה

[4] א”ר סימן רסז בשם  הכל בו שאין אומרים תחנונים מפני כבוד השבת. והיינו שיש בזה איסור ולא רק שאין נוהגין.

[5] עיין במ”א סימן תצג בשם הכתבים   בכוונות (דרושי פסח דרוש יב) שהיה גדול א’ שהיה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בלג בעומר ונענש. ולכאורה לפי”ז גם בערב שבת וצ”ע.

[6] שו”ע רלב סעיף ב

[7] א”א בוטשאטש  מת סעיף ב ובאור לציון  שו”ת ח”ב פט”ו תשובה א.

[8]  שו”ע ומ”ב  רלב סעיף  ב סק”ו

[9] מ”ב סק”ו

[10] ובאור לציון  כתב שיש להתיר בערב שבת משום שחייב להפסיק בסמוך לשקיעה ויהיה יכול  להתפלל. וצ”ע ההיתר הזה. ולא מצינו בחז”ל  ובפוסקים שום  חילוק  ומשמע שבכל ענין אסירא.

[11] שם במ”ב סק”ו.