`בסייד

Hebrew

הלכה ח

כל ההיתר ללכת קודם שלשה ימים אע”ג שידע שיצטרך לחילול שבת, כתב המהר”י בן לב^[1] רק כאשר אין יודע ודאי שיצטרך לחלל שבת אבל אם יודע בטוח שצריך לחלל שבת  אם בא הרי זה אסור ואפילו איסור דרבנן. ואם  הגיע פיקו”נ פשוט שמותר לו לחלל שבת בכל ענין שיצילנו^[2]. אמנם יש שיטת הרז”ה שאפילו בודאי מותר קודם שלשה ימים, אבל האחרונים כתבו שהוא שיטה מחודשת ואין לעשות כמותה^[3].  אלא יפסוק  עמו שלא ללכת בשבת, ובמקרה שכזה  מועיל הלפסוק עמו לעשות שלא יהיה ודאי.  ובערוך השולחן^[4] כתב שלא צריך שיהיה ודאי ממש כדי לאסור אלא אפילו אם קרוב לודאי  גם זה נחשב כודאי. אמנם המ”ב בביאור הלכה  כתב שרק צריך לפסוק וזה מתיר.

ומ”מ הורה הגריש”א זצ”ל שאם הוא במקום של חולי ויסורים כגון חולה שצריך ניתוח שבר  ועי”ז שינתחוהו בתחילת השבוע יהיה בזה חילול שבת יתכן שמתר  מ”מ במקום חולי ויסורים יש להקל יותר^[5].

הלכה ט

פיקו”נ דחוי אצל שבת  ואינו הותרה ולכן סובר הרמב”ם לשיטתו^[6], שיש לפסוק עמו ע”מ שישבות אבל הטור פסק שאין צרים לפסוק  משום שפסק שהותרה אצל שבת לכן אין צריך אפילו לפסוק ושות התשבץ כתב שהוא תלוי במחלוקת תנאים  ולכן פסק כדברי רשב”ג ורשב”א  שהוה הותרה. אבל הרמב”ם סובר שיש לפסוק משום שהוא דחויה^[7].

 הלכה י

ואע”ג שמותר   מ”מ אין לו לומר לגוי שאם יצטרכו חילול שבת ישתתף בעצמו בחילול שבתואפילו מלאכה דרבנן ואפילו אם עי”ז יתבטל הנסיעה שלו אם לא רוצה להשתתף בחילול שבת אינו יכול ואין שום היתר ואפילו אם הוא דבר מצוה כיון שהוא מתנה להדיא לחלל שבת^[8].

הלכה יא

כאשר הולך  לצורך מצוה מותר אפילו תוך ג’ ימים מה נקרא דבר מצוה, כגון אם עולה לארץ ישראל, ויש אומרים דגם אם מתוכנן לחזור שהרי להלך בה ארבע אמות גם יש מצוה ובשו”ע הרב^[9] כתב שאם נוסע רק בשביל לטייל צ”ע אם יש מצוה בדבר.

הלכה יב

מי שנכנס באיסור מ”מ כאשר מגיע למקום סכנה אע”ג שעבר באיסור במה שהכניס את עצמו לדבר זה, מ”מ עכשיו שיש לו פיקוח נפש מותר לו לחלל שבת או להשתמש בחילול שבת. ומ”מ יש שמסכנים את עצמם קצת שלא לחלל שבת כדי שלא יהיה איסור למפרע בזה שהכניס את  עצמו לפיקו”נ^[10]. אבל ודאי מדובר שאינו סכנה ממש אלא דברים שאמיצי לב אינם מחשביים זאת לסכנה ואנשים שאינם כאלה מחשיבים אותם לסכנה  ובזה יכול להכניס את עצמו כדי שלא יבוא לידי חילול שבת ויתברר למפרע שעבר איסור במה שהכניס את עצמו.

^[1][1] ח”ב נג

^[2] מ”ב ס”ק כו

^[3] ביאור הלכה (ד”ה  ופוסק עמהם) שהאריך הדבז נגד דברי הריב”ש שהביא את הרז”ה להלכה ולכן מסיק שאם יודע שודאי יבוא אסור אפילו בתחילת השבוע וכן דעת המהר”י בן לב והעתיקו המ”א סקי”ד,

^[4] סעיף יא וכתב שפשוט הוא כן.

^[5] ספר שבת שבתון הכנות ליוה”כ  סעיף ב בהערה

^[6] שכתב בהלכות שבת פ”ב שהשבת דחויה אצל הנפשות.

^[7] ישועות יעקב סק”ב

^[8]  מ”ב סקכ”ז

^[9] קו”א סק”ח.

^[10] מ”ב ס”ק כו