=

Hebrew

סימן כ – מכניס עצמו לפיקו”נ  לחלל שבת

הלכה א

 אסור להכניס את עצמו לפיקו”נ  שיהיה מותר לחלל לו שבת, ובדיעבד אם הכניס עבר באיסור אבל מותר לו לחלל שבת, אבל כאשר הוא רחוק שלשה ימים מהשבת מותר להכניס את עצמו  לפיקו”נ שבגלל זה כשיגיע השבת יחללו עליו שבת בין אם הוא מחלל שבת או גוי מחלל שבת מותר בכל ענין שיהיה^[1].

הלכה ב

הדוגמאות לזה הוא אם  מפליג בספינה קודם שלשה ימים ועי”ז שיפליג יצטרכו לחלל שבת כגון  לצאת עי”ז מחוץ לתחום, או אפילו מלאכות לצורך הצלה, או שיעשו הגויים בשבילו מלאכה תוך שלשה ימים אסור לו אבל קודם שלשה ימים מותר לו^[2].

או כגון שנוסע ברכבת או באוטובוס כשאינו יכול  לרדת מהאוטובוס או מהרכבת בשבת מפני הסכנה כגון שיש מלחמה במקום, והוה סכנה להשאר הרי זה מותר לנסוע לכתחלה לאותו מקום  וכשמגיע למקום מותר לו לחלל שבת או שיחללו עבורו שבת. ואם עושה זאת בשביל מצוה אפילו תוך שלשה ימים מותר^[3]. ובשו”ת חת”ס אסר בדבר שברור שיעבור בחלול שבת, ובשו”ת מנחת יצחק^[4] לכן אין לטוס במטוס ע”י נכרי קודם השתבת משום איסור תחומין.

הלכה ג

ולכתחילה יש לפסוק עם הגוי  שישבות בשבת ולא ילך בשבת, אבל אפילו אם אינו רוצה ולכתחילה אומר לו הגוי שלא יפסוק בשבת מותר^[5].

הלכה ד

ולענין כל התורה כולה האם מותר להכניס את עצמו לאונס שלא יהיה חייב כגון  לקחת כדור שינה קודם קיום מצות סוכה או מצה, ודאי שאסור, ובמצוות לא שייך לומר שיהיה בזה מותר, מכיון שמוטל עליו המצוה הוא צריך לעשות שיקיים את המצוה ולא ח”ו לבטל את המצוה. לכן קריאת שמע יש לו לדאוג קודם שיתעורר בזמן קריאת שמע, או כל כיוצא בזה^[6]. אמנם בשבת  קודם השבת עדיין אינו חייב בשביתת השבת. אבל כשהגיע השבת הרי זה חייב מדאורייתא בשביתת השבת^[7].  ומדברי הרמב”ן נראה שגם כשהגיע השבת מותר לגרום לעצמו^[8].

הלכה ה

מה נקרא שלשה ימים נחלקו בזה דעת המ”א בשם הרבה אחרונים שהוא רביעי בשבת אסור וזה פחות משלשה ימים אבל הגר”א סובר השלשה ימים הם בהדי שבת ולכן ביום רביעי עדיין מותר כי הוא קודם השלשה ימים כולל שבת. שהרי חמישי שישי שבת שלשה ימים וקודם להם כולל שבת^[9].

^[1][1] הקדמת המ”ב סימן רמח

^[2] רמח סעיף א

^[3] אמנם שו”ת חת”ס ח”ו סימן צז כתב שאסור להכנס לרכבת כשיודע שתלך מחוץ לתחום בשבת, וכל מה שמתר הוא רק כאשר הוה למעלה מעשרה  טפחים אבל לא כאשר למטה וגם כאשר הם למעלה מ”מ כאשר הם רחבים ד’ אין היתר זה.

^[4] ח”ב סימן ק”ו סקט”ז

^[5] מ”ב סק”ג  בשם רוב האחרונים שהסכימו כן שכל הפסיקה הוה רק למצוה ולא מעכב.

^[6] כמו שיתבאר שיש לומר שבמצוות ודאי שאין דבר שכזה אדרבה יש לו ומוטל עליו לעשות הכל כדי שיקיים את המצוה.

^[7] קהילות יעקב סימן טו

^[8] עיי”ש בקהילות יעקב. ויש מקום לחלק בין מצוות לאיסורים שהמצוות תליא מתי הגיעו המצוות אבל איסורים הוא רק בזמנם ולכן יכול לגרום אבל בשבת יש גם מצוות שבת ולא רק איסורי שבת, ואם כן אע”ג שאינו עובר בפיקו”נ באיסור אבל הרי גורם לעצמו שלא יקיים מצוה. ובזה יש מקום לומר שאסור לו לגרום לבטל את המצוה. ואולי תליא בדברי המרדכי אם מותר ללבוש ד’ כנפות בשבת, אבל התם עכשיו כבר אי אפשר לקשור אבל במקרה שגורם לעצמו לבטל זהו דבר אחר.

^[9] וצ”ע אמאי נחשב שלשה ימים קודם הלוא יש רק שני ימים קודם חמישי ושישי .