וידר	Thu, Jun 1, 3:27 PM (5 days ago)
to me, devora.richter

הלכה יג

אם שוכר פועל לחודש שיעשה לו מלאכה כגון לכתוב או לארוג אבל לא צריך לעשות זאת בשבת ויכול לעשות זאת אחרי שבת, ויש זמן מספיק בשביל לעשות זאת במשך ימות החול אע”ג שהגוי עובד בשבת אין בו איסור^[1], ויש מי שאוסר^[2], משום שמא יצטרך לעשות עוד מלאכה למחרת ובזה מרויח שהוא מזומן לעשות מלאכה שיהיה לו. ולהלכה קיי”ל שמותר אבל לכתחלה טוב ונכון לצאת ידי המחמירים^[3].

הלכה יד

כל ההיתר הוא רק בעושה מלאכה אחת שיכול להצליח לעשות זאת בימות החול אבל אם מקבל על עצמו הרבה מלאכות מסתמבר שיצטרך למחר לעשות מלאכה אחרת וכדי שיהיה פנוי לעשות מלאכה אחרת  צריך לעשות עכשיו נמצא שהוא עושה זאת בשביל היהודי ולא בשביל עצמו וזה אסירא^[4].

הלכה טו

יהודי שנותן לגוי את המכירה של שבת שיהיה הוא מרויח אע”ג שגם היהודי מרויח אבל מכיון שע”י מה שימכור בשבת ירויח הגוי ועושה בשביל עצמו אינו נחשב שעושה זאת בשביל היהודי  והכל משום שהוא מרויח  ע”י קבלנות ולא ע”י שכירות יומית אלא מה שיעבוד וירויח מקבל מזה רווחים  הרי זה כמו שעובד בשביל עצמו וזה מותר^[5].

^[1] שו”ע רמד סעיף ה .

^[2] בשו”ע שם הוא דעת הראב”ד.

^[3] ביאור הלכה (ד”ה ויש מי שאומר)

^[4] רמ”א סעיף ה

^[5] שו”ע רמד סעיף ו.