בסייד  

Hebrew

הלכה י

כדי שיוכלו לעשות  צרכי שבת^[1] אסרו חז”ל^[2] את העשיית מלאכה בערב שבת  ואין בה  סימן ברכה,   ויש אומרים  שאינו איסור אלא רק שאין בו סימן ברכה^[3], וכתב הביאור הלכה^[4] שלענין סגירת חנויות כיום העולם נהגו להקל וסמכו על דברי הט”ז שסובר שאינו איסור.

ונחלקו ממתי אסור יש מפרשים שהוא אסור מזמן מנחה גדולה כלומר ששה שעות  ומחצה זמניות  מהבקר,  ויש שמפרשים שהוא מזמן מנחה קטנה  כלומר תשע ומחצה שעות זמניות מהבקר, ויש להסתכל בלוחות כדי לדעת את השעה המדוייקת.

הלכה יא

אם יש מי שמכין לו צרכי שבת לא נהגו  להפסיק ממלאכה, שהרי  הפועלים בשדות  יש להם להפסיק ממנחה גדולה כ”כ המ”א^[5]  ובכ”ז בזמנינו אין נוהגים להפסיק, ועל כרחך משום שבזמננו אנשי הבית מכינים את הצרכים, ומ”מ כל ירא שמים יראה לפסוק ממלאכתו שבשדה על כל פנים במנחה קטנה אם לא שהוא דבר האבוד שאז לא עדיף מחול המועד ורבים מחמירים אף ממלאכתו שבבית^[6].

  הלכה יב

ודוקא לעשות מלאכת קבע אבל לעשות מלאכה עראי מותר^[7] משום שאין בזה ביטול עשיית צרכי שבת, ולכן מותר לכתוב אגרת שלומים וכל כיוצא בזה. כגון שריית דיו וסמנים או צידת חיה ועופות^[8]. וכן לא אסרו דבר מצוה,כגון לכתוב ספרים לעצמו דרך לימודו,  ולכן מותר לכתוב דבר תורה אפילו אם אינו  דבר האבד כיון שהוא דבר מצוה^[9].

הלכה יג

לעשות מלאכה לצורך שבת ודאי שאין שום  איסור, שהרי כל יסוד האיסור הוא כדי שיהיה עושה לצורך שבת,ולכן מותר לתקן בגדים וכלים לצורך שבת ואפילו בגדי חבירו לצורך שבת מותר וכן מסתפרין כל היום  אפילו מספר ישראל שנוטל שכר^[10] כיון שנראה לכל שעושה המסתפר לצורך שבת אבל תקון בגדים אסור בנטילת שכר שאין ניכר שהוא עושה לצורך שבת.  ומ”מ האר”י היה נזהר לא לגלח אחר מנחה^[11]

הלכה יד

ומאותו טעם    ראוי^[12] לאדם למעט קצת מלימודו בערב שבת כדי שיכין  צרכי שבת  ולכן אין קובעין ישיבה באיזה מקומות בערב שבת לאנשים שהם מכינים את צרכי שבת, אבל אם   לאנשים שיש להם משרתים או בני בית שמכינים לו את כל צרכי השבת יכול ללמוד כדרכו^[13] ומ”מ צריך לתקן איזה דבר לכבוד שבת ואפילו יש לו כמה משרתים כמוש”כ סימן רנ.

^[1] כן מבואר מתו”ד האור זרוע  הלכות ערב שבת (סימן יג) שהובא בד”מ אות ב.

^[2] בביאור הלכה הוכיח זאת מכמה ראשונים חדא הרמב”ם בהלכות יום טוב פ”ח הי”ז ובסמ”ג לאוין ע”ה וכן באור זרוע ח”ב סי’ יג  הדבר בפשטות מוכח בסוגיא בפסחים  נ:  וגם לתירוץ השני אין משמתין אותו אבל איסורא איכא  כי למה לנו לומר שיש מחלוקת וכן משמע ברן והביאו הפמ”ג משב”ז סק”א. 

^[3]  רנא סק”א

^[4] סימן רנא (ד”ה העושה מלאכה)

^[5] סק”ד

^[6] ביאור הלכה (ד”ה ויש מפרשים)

^[7] אור זרוע סימן יג והובא ברמ”א סעיף א .

^[8] כן מוכרח בדברי האו”ז כמו שהכריח הביאור הלכה (ד”ה אגרת שלומים)

^[9] בן איש חי  שנה ב פרשת לך לך אות כ .

^[10] סימן רנא סעיף ב.

^[11] מ”ב סק”ז

^[12] ואינו איסור.

^[13] מ”ב סק”ט