וידר	2:29 AM (7 hours ago)
to me

בסייד

הלכה א

קש ותבן שראויים למאכל בהמה יש להם קדושת שביעית, ומשום זה אין להסיק בהם ולבשל בהם. מכיון שהם ראויים לאכילת בהמה אם שורף בהם הרי זה מפסידן. ויש אומרים שאם ליקט אותם להסקה פקע מהם קדושת שביעית ומותר לשרפו וכן אם הוא גס וסרוח שאינו ראוי למאכל בהמה מותר להסיק בו.   ובגפת שהוא פסולת זיתים מותר להסיק, ובפשטות אין לגפת קדושת שביעית^[1].

הלכה ב

אם הסיקו תנור בקש ותבן שקדושים קדושת שביעית, כל זמן שהוא חם אין להשתמש בחום הזה, וצריכים לחכות עד שיצטנן החום. אבל אם השתמש אין צריך לאכול כנגדן^[2], וכמו”כ הפת או התבשיל שהתבשל בחום של התבן והקש לא נאסרו ולא קבלו קדושת שביעית^[3].  ולא אמרו שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה ולא בקדושת שביעית^[4]. 

^[1] בדרך אמונה פ”ה ס”ק קמה בשם חסדי דוד ובמקדש דוד סימן ד כתב שיש עליו קדושת שביעית כיון שהוא  פסולת  של זיתים שהיה עליהם קדושת שביעית.

^[2] חזו”א סימן יג סקט”ו הובא בדרך אמונה פ”ה ס”ק קסח

^[3] ובזה הסתפק הגר”ח קנייבסקי זצ”ל  אם צריך לאכול כנגדן קיצור דיני שביעית תשובה קסח.

^[4] דרך אמונה פה ס”ק קמח ועיי”ש  מש”כ עוד בזה.  אמנם ר”ש סירליו כתב פ”ח ה”ח  שאסור  במחרץ שכל החום בא מהתבן. וטעם הדבר משום שהוא מסייע בידי עוברי עבירה.