בסייד                                                                                                                                               

הלכה  א

צמחי בשמים יש להם קדושת שביעית, הם רק צמחים שעומדים לזה אבל אם הם צמחים שיש בהם ריח אבל אינם עומדים לריח, נחלקו הפוסקים בזה^[1], יש אומרים שאפילו שאינם עומדים לריח יש בהם קדושת שביעית^[2] כיון שיש בהם ריח  וכל דבר שהוא  אוכל אפילו שאינו עומד לזה הרי הוא אוכל כך גם הריח אע”ג שאינו עומד הרי הוא נחשב כאוכל גמור. אמנם בשם הגרשז”א  שאמר שאם אינם עומדים לזה אלא לנוי כגון פרחי נוי  (לדעות הסוברים שאין להם קדושת שביעית) או הדסים  שרוב ההדסים אינם עומדים לריח^[3], אין להם קדושת שביעית. ובשם החזו”א שהחמיר בהדסים שיש בהם קדושת שביעית^[4].

הלכה ב

הדסים שעומדים למצוה, יש אומרים כיון שעומדים למצוה זה גם גורם לבטל מהם את קדושת שביעית, אבל להלכה אין מקילים מטעם זה. וגם בהדסים של מצוה כמו שבאתרוג של מצוה  יש לו קדושת שביעית  ואין דעה שסוברת שלא יהיה בהם קדושת שביעית כך גם בהדסים יש בהם קדושת שביעית.

הלכה א

אתרוגים שרגילים להשתמש בהם גם לריח ולכן נותנים בתוכם צפורן של בשמים כדי לשמרם ועושים זאת בצורה מיוחדת אסור לעשות כן לאתרוג של שביעית^[5], מפני שמפסידה מאכילה ואין עושים מאתרוג הראוי לאכילה בשמים שאינם ראויים לאכילה אף שהבשמים יש להם גם קדושת שביעית.

הלכה ב

מותר לקחת בשמים ולטחון אותם ע”מ לתתם בתוך מאכלים כמו הצפורן שיש שטוחנים אותם, משום שלעשות מן הבשמים אוכל הרי זה מעלה  גדולה יותר מאשר הריח.  גם אם עושה זאת כמטרה לתת ריח ולא לתת טעם מ”מ מצטרף הוא לאוכל להחשב כחלק מהאוכל. אמנם אם הוא רק בשביל לתת מראה בזה אין היתר.

הלכה א

איזה הדסים משתייכים לשנה השביעית, הכלל בכל מיני העצים שהחנטה  היינו הפריחה היא הקובעת  את השנה ואם היתה זה בשנה השישית  משתייכת לשנה השישית,  ולענין הדסים שהם עלים   דנו המפרשים מתי הוא זמן החנטה של ההדסים,  החזו”א  כתב שהוא תלוי בחנטת העלים היינו ממתי העלים  התחילו לגדול.  ובספר משנת יוסף כתב  אולי יהיה הדבר תלוי בפרחים של ההדס ומ”מ הסיק שהדבר תלוי ברוב הגידול וזה היה בשנה  השישית.

הלכה ב

הדסים שאין בהם ריח מפני רוב קטנותם  ואינם ראויים לריח  כלל אין בהם   קדושת שביעית וכן  הדסים שהם התייבשו וכבר אין בהם ריח  כבר אין בהם קדושת שביעית כמו שבפירות אם אינם ראויים לאכילת אדם  אין להם קדושת שביעית.

^[1] הובאו דעת הפוסקים  בספר דיני שביעית השלם פי”ט סעיף א

^[2] בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל

^[3] שו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ נא אות כג כיון שבזמנינו  אין ההדסים עומדים לריח לא קדשי.

^[4] שו”ת שבט הלוי  ח”א    סי’ קפא  שנשא ונתן  עם החזו”א דלולב אין קדושת שביעית ומ”מ כתב שגם בהדס לא היה פשיטא לו כל כך להחמיר.

^[5] הליכות שלמה להגרשז”א זצ”ל מועדים פרק ז.